top of page
חיפוש

כותרת: "משבר אוקטובר": מה עושים כשהילד פתאום לא רוצה ללכת לחוג? (ולמה אצלנו זה לא קורה)

תמונת הסופר/ת: Pro Fighter
Pro Fighter
5 באוק׳
זמן קריאה 2 דקות


ספטמבר מאחורינו. עברנו את ההתרגשות של תחילת השנה, קנינו את הציוד החדש לחוגים, והילדים הלכו בשבועות הראשונים עם חיוך מאוזן לאוזן. אבל עכשיו הגיע אוקטובר. פתאום, שעות האור מתקצרות, העומס בבית הספר מתחיל להיות מורגש, ויום אחד, רבע שעה לפני שצריך לצאת מהבית, אתם שומעים את המשפט מתוך החדר: "אין לי כוח היום. אני לא רוצה ללכת לחוג".


ברוכים הבאים ל"משבר אוקטובר". מורים ומדריכים מכירים את השלב הזה היטב. התלהבות ההתחלה התפוגגה (המוח כבר לא מייצר את אותה כמות של דופמין מ"הדבר החדש"), ועכשיו – החוג דורש מאמץ, חזרתיות, ואולי הילד אפילו גילה שילדים אחרים בקבוצה מתקדמים מהר יותר ממנו. האינסטינקט הטבעי של הילד הוא להימנע ולפרוש. וההתלבטות שלכם כהורים מתחילה: האם לוותר לו כדי לא לייצר "אנטי", או להכריח אותו ללכת כדי ללמד אותו התמדה?

ב-Pro Fighter Academy (בסניף הוותיק ברמת גן ובסניף החדש ברמת שקמה), אנחנו מתמחים בלהפוך ילדים שנוטים לפרוש – לילדים שמתמידים. הנה איך השיטה של אומנויות הלחימה מצליחה לנצח את "משבר אוקטובר" שוב ושוב:


1. יעדים קצרים ומוחשיים (שיטת הפסים)

בחוג כדורגל, הילד עשוי להרגיש שהוא "תקוע" באותה רמה חודשים. אין אינדיקציה ברורה להתקדמות שלו. בג'יו-ג'יטסו למשל, אנחנו עובדים בשיטה של חיזוקים חיוביים תכופים. הילד לא מחכה שנה לחגורה הבאה; בכל כמה שבועות של עבודה קשה והתמדה, הוא מקבל "פס" נוסף על החגורה הקיימת. זהו יעד קצר-טווח, מוחשי ומושג. כשהילד מבין שהפס הבא קרוב – המוטיבציה שלו להגיע לאימון, גם ביום גשום או עייף, מזנקת. הוא לא רוצה להפסיד את ההתקדמות שלו.


2. אתגר שמשתנה כל אימון

אחת הסיבות שילדים פורשים מחוגים היא שעמום. אומנויות לחימה הן הפוכות משעמום. גם אם מתרגלים את אותה טכניקה (למשל, חמיקה מאגרוף), בקרב האימון (ספארינג) היריב זז אחרת, מגיב אחרת, ומציב חידה חדשה בכל פעם. המוח של הילד נשאר דרוך, מאותגר וסקרן, מה שמונע את שחיקת החומר שאופיינית לחוגים אחרים באוקטובר ובנובמבר.


3. הקהילה דורשת נוכחות

ילד שפורש מחוג המוני לא תמיד מורגש. באקדמיה שלנו, העבודה נעשית לרוב בזוגות. הילד מבין שיש לו אחריות לא רק כלפי עצמו, אלא כלפי הפרטנר שלו שמחכה לו על המזרן. המאמן שלנו לא רק מלמד טכניקה, אלא משמש כמנטור שמברר איפה היית אם החסרת אימון. תחושת השייכות ל"שבט" (כאן בסניף המקומי שלכם) חזקה יותר מהעצלנות של אחר הצהריים.


מה עושים כשהוא מבקש לא ללכת?

הטיפ שלנו להורים: אם הילד מבקש להישאר בבית פעם אחת כי הוא באמת מותש, אפשרו זאת. אבל אם זו הופכת למגמה של רצון לפרוש, הגיעו איתו להסכם: "אתה הולך לאימון היום. אם בסוף האימון תגיד לי שלא נהנית ואתה רוצה לעזוב – נדבר על זה". אנחנו מבטיחים לכם, ב-99% מהמקרים, ברגע שהוא יעלה על המזרן, יזיע ויקבל כיף מהמאמן – הוא ייצא החוצה וישאל מתי האימון הבא.


הילד איבד עניין בחוג הקודם? זה הזמן למסגרת שמלמדת התמדה! לתיאום אימון היכרות בסניף איינשטיין (רמת גן) או רמת שקמה (סמוך לפארק הלאומי ורמת חן), לחצו כאן >>


 
 
 

תגובות


bottom of page